זכינו בשנים האחרונות למספר הולך וגדל של בתי דין לממונות.

תופעה זו מבורכת והיא באה למלא את החלל שנוצר במדינת ישראל הריבונית שהעדיפה את משפט האומות על משפטה הלאומי.

אך מאידך, מתקשים כל אותם בתי דין לממונות להשתחרר מאותם הרגלים שנרכשו במשך שנות גלות ארוכות.

מדינת ישראל הריבונית זקוקה למערכת משפט הפועלת אומנם על פי דין תורה אך באותה מידה היא לא רשאית לוותר על רמת דיונים אליה שואפת כל חברה מתוקנת ומודרנית.

אין סתירה בין דין תורה ליעילות המשפט.

זאת ועוד מערכת משפט הפועלת עפ"י דין תורה חייבת גם להתמודד עם בעיות הזמן, עם צרכים חדשניים מבלי לוותר על ערכיה.

כל זה היה כנגד עיניי כאשר הקמתי לפני כעשרים שנים את בית המשפט התורני.

בית המשפט התורני פועל, במסגרת חוק הבוררות, התשכ"ח -1968, כגוף עצמאי ומציע את שירותיו בפתרון סכסוכים בנושאים אזרחיים, עסקיים ומסחריים, ברוח ההלכה היהודית.

בנוסף לתפקידו כבורר, משמש בית המשפט התורני כבית דין לממונות , והוא מוסמך להוציא כתב סירוב נגד נתבע המסרב להתדיין לפי דין תורה, כנדרש בהלכה היהודית מכל תובע המעוניין לפנות לערכאות שאינן דנות עפ"י דין תורה.

הדיונים מתנהלים לפי תקנות שהוכנו במיוחד עבור בית המשפט התורני.

בנוסף להכשרתם כדיינים, עוברים הדיינים של ביהמ"ש התורני הכשרה והשתלמות בנושא חוק ומשפט של מדינת ישראל.

ישיבות ביהמ"ש התורני נערכות בשעות אחה"צ. קביעת הישיבות נעשית ע"י מזכירות ביהמ"ש התורני, כשהמגמה היא שיהיו רצופות ותכופות ככל הניתן. בצד המצאת הפרוטוקול המודפס עם תום הישיבה, דואגת מזכירות ביהמ"ש התורני להמצאתם של המסמכים וכתבי בי-דין לצדדים.