בשלהי שנת תשס"ט הקמתי את "המכון הישראלי לחקיקה הלכתית", מכון המבוסס על מהפך בתחום החשיבה ביחס למשפט העברי. במכון מנסחים את חוקי מדינת ישראל על פי ההלכה. מאחרי היוזמה הזאת, עמדה האמונה שיש להכין את הדור לחוקי המדינה על פי ההלכה.

לשם כך, הוקם המכון לחקיקה הלכתית, בו יושבים דיינים ולומדים את חוקי מדינת ישראל, את שפתם השונה מלשון המקובלת בהלכה ומנסחים כנגד – בסיוע משפטנים – את חוקי המדינה על פי ההלכה, אך בשפת החוק. במילים אחרות, הסגנון הוא אמנם של החוק אך המהות היא על פי ההלכה.

נוסח החוק ההלכתי מובא בצמוד לנוסח החוק הקיים, ובשוליו מובאים המקורות שמהם נקבע הנוסח החדש ההלכתי. מדובר במהפכה של ממש !!

נוסח החוק החדש יכול לשמש כבסיס לניסוחי החוק העתידיים של הכנסת כשיגיע הזמן לשלב את מורשת ישראל בחוקי המדינה. כמו כן, מדובר בסגנון ובשפה המוכרים לעו"ד ומשפטנים, כך שכל מי שרצה עד היום להכיר את המשפט העברי אך לא היה מסוגל כיוון שלא התנסה בסגנון של השו"ע והרמב"ם יוכל לעשות זאת בקלות על פי לשון וסגנון המוכרים לו. נוסח זה של החוק יכול לשמש כבסיס להכרת ההלכה לכל מי שרוצה לבוא בשערי בתי הדין לממונות ולא ידע עד היום מה ההלכה אומרת.

חברי המכון עובדים כעת על חוקים מאוד מרכזיים: חוזים, ירושה, מכר, שליחות, ערבות ועוד. בזמן הקרוב עומדים לצאת לאור החוקים הראשונים: "חוק הירושה לישראל", "חוק המכר לישראל" ו"חוק השבת אבידה לישראל".

המכון קבל את ברכתם של הרה"ג הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר שליט"א, נשיא בית הדין הרבני הגדול וכן של הרה"ג הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, דיין לשעבר בבית הדין הגדול.

בדורנו סגנון השולחן ערוך מתאים בעיקר לתלמידי חכמים, ויש הרבה משפטנים שקשה עליהם לימוד השולחן ערוך והפוסקים, וגם משום שהתרגלו לסגנון של לשון החוק האזרחי במדינת ישראל.

מדינת ישראל שהשכילה לקלוט רבבות עולים מכל הארצות, להחיות את השפה הלאומית של עם ישראל, לא ידעה או לא רצתה להתמודד עם המשפט הלאומי שלה. הן הציבור הכללי והן ציבור שומרי המצוות משכו את ידם מחושן משפט. לאחרונה, אף נאסר על בתי הדין הרבניים הממלכתיים להתעסק עם דיני ממונות, ובכך נמחקה ע"י בית המשפט העליון של מדינת ישראל רביעית מההלכה היהודית.

מהפך במשפט העברי ? שינוי כיוון בעולם התורה ? ללא ספק, מפעל לאומי המעורר תקוות וציפיות רבות.